מריבות בין אחים, הצילו

אתן לכם הצצה לסיפור של משפחה(אנונימית כמובן) כיצד ניתן לרכוש מיומנויות לפתרון בעיה ספציפית, ע"י תגובה רצויה וגישור.

זהו סיפור שניתן היה לפתור אחרת.
יום שישי בלילה, חזרנו מארוחת שבת אצל ההורים. הבטחנו ליובל (בן 12) ולנטע (בת 7) שניסע השכם בבוקר לטיול. את הבוקר התחלתי בבהלה למשמע צעקות ובכי של נטע. יובל משך לה בשיער וקילל אותה. מייד חשבתי לעצמי … מה כבר הספקתי לעשות שמגיע לי להתעורר לבוקר כזה?

 

ואז, מבלי לחשוב יותר מידי צעקתי בקול על יובל (בעודי במיטה) שיבוא לפה מייד ויפסיק להציק לאחותו! הוא, לא כל כך הזדרז להגיע ואני שומעת את הבכי של נטע גובר והיא צועקת "הוא לקח לי את השוקולד האחרון שהיה".

קמתי מהמיטה בזריזות, תפסתי את יובל וצעקתי "אין טיול! לא מגיע לך, אין יותר בילויים עם חברים כל השבוע ולא אקנה יותר שוקולד". חיבקתי את נטע ונישקתי אותה, בעודי צועקת על יובל שלא מגיע לאחותו כזה יחס ממנו, הוא הגדול ועליו לוותר לקטנה ממנו.

יובל צעק עלי בחזרה, בהתקף זעם  "היא התחילה, היא אשמה"  והמשיך "את לא יודעת מה קרה, היא אכלה 3 שוקולדים ורוצה לאכול גם את האחרון שנשאר!" יצא מהסלון, נכנס לחדרו וטרק את הדלת.

אני כמובן צעקתי עליו בחזרה "אתה לא מתבייש? עוד מעט יש לך בר מצווה ומדבר אלי בכזאת חוצפה?!" לקחתי את נטע אלי למיטה, חיבקתי, ניחמתי אותה ובדקתי שהיא מחייכת ובסדר.

יובל נשאר בוכה וזועם בחדרו… ואני עם רגשי אשם, תסכול, חוסר אונים, אכזבה ובעיקר מבוהלת מהתגובה ולא יודעת איך ממשיכים את היום.

מוכר לכם? גם אתם נקלעים לסיטואציה שאתם מגיבים בצורה לא הגיונית, מתחרטים ושואלים את עצמכם למה הם רבים? הרי יש להם הכל!! 

כאשר המדורה מתלקחת ולא נרגעת, זה סימן שהגבתם לא נכון.
התנהלות כזו גורמת לקנאת אחים שהורסת יחסים ומובילה לריחוק. נוצרים כעסים ומתחים המקבעים תפקידים מבלי לשים לב של חלש וחזק.

הצילו מה עושים??

  1. דבר ראשון תראו את שני הצדדים עם התייחסות לצרכים ולרגשות שלהם. לפעמים רק זה מספיק כדי שזה יפסק.
  2. תאמרו להם שאתם סומכים עליהם שיצליחו למצוא פתרונות יצירתיים.
  3. השתמשו במשפטים קצרים וענייניים שמביעים את הערכים לגבי מריבות כמו: "אצלנו לא צועקים"  "אצלנו מקשיבים אחד לשני".
  4. אין קהל אין הצגה – אפשר להגיד להם "תמשיכו את המריבה בחדר" ללא כעס. הציעו להם פסק זמן לצינון הכעסים.
  5. כאשר הסיטואציה מאפשרת או כשיש רגיעה תתווכו בין הצדדים ע"י גישור שמאפשר דיאלוג שיתופי עם כבוד הדדי והבנה.
  6. עזרו להם לתמלל את הרגשות: אתה כועס? מאוכזב?
  7. שקפו להם מה הבנתם ובדקו איתם מה אפשר לעשות כדי לפתור את הריב.
  8. תזכירו להם את היחסים הטובים, פרופורציה ותלמדו אותם איך לנהל ויכוח.

שימו לב, רק אם קיימת סכנה ממשית לבריאותו הפיזית והנפשית של אחד מהילדים מתערבים  ע"י הפרדה פיזית.

רויטל❤